יום חמישי, 10 באפריל 2014

נתראה בשמחות

קצת כמו חברים ותיקים, הבלוג הזה ואני.


אבל לא חברים-חברים.
אמנם הספקנו לראות את הפוטנציאל בקשר שלנו, אבל לא באמת הספקנו להתקרב מספיק.

אולי היינו יחד בטירונות, לצורך העניין.


מדי פעם אנחנו נתקלים אחד בשני באוטובוס מהר הצופים לתחנה המרכזית.




זה לא רק קשר של נימוסין.
שואלים "מה שלומך?" במלא הכוונה ומבט-עיניים נכון.

עדיין, בין אם נרצה ובין אם לא, בכל מפגש-מחודש-לאחר-כמה-חודשים/שנים יש אלמנט של זרות ומוזרות שיש להתגבר עליו.

אם להיות כנה, אני לא כל כך מוצלחת בקשרים מהסוג הזה. 

כובד המשקל שיש לכל הגה שאוציא מפי גורם לי להרגיש מסורבלת, מה שגורם לי להתנהג מסורבלת ולכושר הביטוי שלי להתגמלן (מלשון גמלוני) לחלוטין (הנה, רואים).

אם אני גם בהריון/אחרי לידה/מיניקה באותה תקופה, בכלל קיבלנו מתכון קסום של בלבול, מבוכה, ופליטת משפטים שהתחביר שלהם היה מבייש את בת הארבע (ושלושת רבעי!) שלי.


אם רק היה איזה קוד, סימן מוסכם, כמו הסביבון ב"Inception", שיזכיר לשנינו לצאת מהלולאה הפתלתלה הזאת ולחזור למציאות. להיות טבעית.


אז, בטבעיות שכזה. עוד מעט פסח, הא? איפה אתם בסדר? 



העוגה להלן היא ה-עוגה החגיגית של הבית שלנו.

שילוב של עוגת ה"בולרו" של בן-עמי (לחלוטין עוגת הקונדיטוריה הכי טעימה שקיימת) עם גרסה אחרת של מוס שוקולד (במתכון של בן-עמי יש שימוש בחלמונים נאים, וזה קצת יותר מדי בשבילי. מה גם שניסיתי פעם להכין את המתכון הזה והמוס יצא די נוזלי).

מכינים אותה אצלנו בבית פעמיים בשנה. לכבוד יום הנישואין, ולכבוד יום ההולדת של בן-המשפחה-ממין-זכר היחיד בביתנו.



נעשה עסק - אני אשתדל להתגבר על תחושת הניכור בינינו, ואתם תסלחו לי הפעם על איכות התמונות, טוב?
נוכח עוגה כזאת אי אפשר לחשוב על צילום. srsly.
(אחרי כל כך הרבה שלבי הכנה, גם אין זמן)




עוגת מוס שוקולד חלב עם קרם ברולה - בולרו

(ואין לי מושג למה המתכון בלינק שונה מהמתכון שבספר)
מתאים לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ

לתחתית:

200 גר' שוקולד מריר
100 גר' סוכר (1/2 כוס)

4 ביצים מופרדות

ממיסים את השוקולד המריר על באן-מארי או במיקרוגל. 
מקציפים את החלמונים עם חצי מכמות הסוכר (1/4 כוס) למשך 5 דקות עד לקבלת קצף בהיר ואוורירי.
מקפלים לתוכו את השוקולד המומס.
מקציפים את 3 החלבונים עם שארית הסוכר למשך 5 דקות, עד לקבלת קצף יציב. 
מקפלים פנימה את תערובת השוקולד והחלמונים עד לאיחוד מלא.
מרפדים תבנית בנייר אפיה, יוצקים על גביה את התערובת, ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 למשך 15-20 דקות, עד שנוצר קרום יבש מלמעלה וקיסם יוצא לח. זהירות לא לייבש.

לשכבת קרם ברולה:

250 גר' שמנת מתוקה 
4 חלמונים 
50 גר' סוכר (1/4 כוס) 

מחממים מראש תנור ל- 120 מעלות.
טורפים בעדינות את השמנת, החלמונים והסוכר. 
יוצקים לתבנית סיליקון עגולה, או לתבנית מרופדת בנייר אפיה, ואופים כשעה, עד שנוצר קרום והקרם מתייצב למרקם של ג'לי רוטט.
מצננים, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקפיא לכ-3 שעות.

אחרי שיש לנו בסיס מוכן וקרם ברולה קפוא, ניגשים לשכבת המוס (זהו מתכון המוס האהוב עלינו גם בלי להיות חלק מעוגה).

לשכבת המוס: (מתוך אוסף השוקולד השני של "על השולחן" עם שינוי קל לטובת השוקולד-חלב)
250 גרם שוקולד חלב
100 גרם שוקולד מריר
50 גרם חמאה
120 מ"ל חלב (חצי כוס)
3 חלבונים
80 גרם סוכר
500 מ"ל שמנת מתוקה (שני קרטונים)

ממיסים את השוקולדים, החמאה והחלב על באן-מארי או במיקרוגל ומערבבים עד שמתקבל קרם חלק. אם רוצים, אפשר להוסיף כף או שתיים של ליקר בשלב הזה. מניחים להתקרר לטמפ' החדר.
מקציפים את החלבונים עם הסוכר עד שמתקבל קצף יציב. מקפלים פנימה את תערובת השוקולד.
מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת רכה אך יציבה (אבל נזהרים לא להקציף יותר מדי, אחרת המרקם יהיה גרגרי). בעגה המקצועית, 80%.
מקפלים את תערובת השוקולד לתוך הקצפת.

ולהרכבה:
יוצקים כשליש מכמות המוס על גבי התחתית. מניחים בעדינות את הקרם-ברולה, ומעליו יוצקים את שארית המוס.
מכניסים למקרר להתייצבות מלאה, ל-6 שעות לפחות, ורצוי אף לילה שלם (בתקווה שהלילה שלכם ארוך יותר מ-6 שעות).

וזה מה שקורה כשמנסים לצפות בגנאש לפני שהמוס התייצב לחלוטין. לא טראגי

למראה מושקע, אפשר להכין בשלב הזה גנאש שוקולד חלב מ-100 גרם שוקולד חלב ו-70 מ"ל שמנת מתוקה, ויוצקים מעל, אחרי הקירור הממושך.

ואם יש חשק להשקיע, מכינים גם קצת גנאש שוקולד לבן מ-70 גרם שוקולד לבן ו-50 מ"ל שמנת מתוקה, יוצקים במרכז גנאש השוקולד חלב, ומפתלים קצת עם קיסם.




(למתקדמים - אפשר גם להמיס 50 גרם שוקולד מריר עם 50 גרם חמאת קקאו ולהבריש בשולי העוגה אחרי שמחלצים מהתבנית. גראנד פינאלה שנותן קראנץ' נחמד בביס האחרון.)

פסח כשר ושמח!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה