יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

הרהורי אלול והזמנה לחליפת שנות-טובות בדואר

חודש אלול.



אני נאחזת בכל משב רוח קטן בשביל לאשר לעצמי את הסתיו הקרב ובא.



חודש משונה, אלול.
מצד אחד, הוא מביא איתו ניחוחות של געגוע והתרפקות.
לאלול של לפני שנה. לאלול ישן בבית של אבא ואמא. לריחות התבשילים הקבועים (עוף ביין עם בטטות ופירות יבשים של אהרוני, הפך מאז גם לקבוע שלי בחגים).
מאז שיש לי ילדות להשמיע להן שירי ילדות של חגי תשרי, הם מתנגנים ללא הרף בתקופה הזו של השנה ואני נהנית לא פחות מהן.


מצד שני,
זמן של תשובה.
מחשבות, תהיות ותובנות על השנה האחרונה, עם הפנים קדימה. 
נסיונות לגבש כיוונים אליהם אקח את חיי בשנה שבאה.



כמו טרמפולינה של רגשות, בין געגוע לשאיפה, בין רעש לקול.


אני רוצה להציע לכם עסקה כזאת.
מתוקף היותי נוסטלגית כרונית, שתמיד שולחת שנות-טובות ואף פעם לא מקבלת בחזרה, אני שולחת כאן קול קורא למשלוח שנות טובות!
אתם כותבים לי את הכתובת שלכם. אני אכתוב לכם את שלי.
אני שולחת לכם איגרת לראש השנה, בגודל 10X15, עם איחול יפה ועם תמונה יפה מאחורה. עם בול. בדואר.

אתם שולחים לי איגרת גם כן. כלומר, יכולים. אם רוצים.

אפשר להדפיס תמונה בגודל סטנדרטי בחנות צילום ולהדביק נייר על הצד השני, שתתפקד כמו גלויה. אפשר סתם חתיכת נייר עבה בגודל 10X15 שתעטרו במגע ידיכם. ו - איחול.
גם "שנה טובה ומתוקה" ותמונה של תפוח יעשו את העבודה וישמחו אותי מאוד, אבל יכול להיות מרענן לאחל לי דברים יותר מפתיעים.
אולי משהו שאתם מאחלים גם לעצמכם. אולי משהו שנראה לכם שראוי לאחל לי בעקבות ההיכרות המינימלית איתי דרך הבלוג ("שיהיה לך יותר זמן לצלם ולכתוב" / "שתאכלי יותר בריא" / "שתפסיקי להתלונן כל כך הרבה על הבלאגן בבית שלך").

או שלא. לא חייבים לשלוח לי בחזרה, אבל ישמח אותי מאוד אם כן.
במידה ואקבל מסה קריטית של איגרות מדליקות ומשמחות, אסרוק אותן ואעלה לכאן כדי שכולם יוכלו ליהנות מהחן מלא התקווה של ברכותיכם.

הצטרפו אלי בהמוניכם! יחדיו נזכיר לדוורים של דואר ישראל את הימים בהם חודש אלול היה הזמן הקשה בשנה בו השקים מלאים במכתבים עם נצנצים, תפוחים ורימונים.

אתם איתי?



שלחו לי עוד היום מייל עם הכתובת שלכם ל- neggohot בג'ימייל.
(אם אתם מעוניינים רק לקבל ולא רוצים לשלוח בחזרה, אשמח אם תציינו זאת.)


***

תזכורת: יש לי דף אמן. חבבו אותי ואחבב אתכם בחזרה.

המלצה: קפצו לדף של בעלי. יש לו כמה סנטים מלוטשים היטב לחלוק.

ובפעם הבאה: מתכון. בלי נדר.