יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

סאגת טארט השוקולד - חלק א'

גילוי נאות:
אני לא מבינה למה מתכוונים כשאומרים "מיסיסיפי מאד פאי".



האם מתכוונים לעוגה שחומה נוטפת כל טוב?
ואולי עוגת שוקולד דחוסה, דקדנטית וכמובן, בוצית?

אני לא יודעת. אני מבולבלת מכל העניין.
מה שכן ידעתי, זה שאחרי סיום הלימודים ופירוק פרויקט הגמר, אני חייבת להכין משהו חום, מתוק ומרוכז, והתחשק לי להתנסות במשהו שטרם הכנתי בעבר.


***

גיל 16. 
ימי שנות ה-2000 המוקדמים, והעולם העלום מתגלגל לו*.

פאי שוקולד אותנטי משנות ה-2000


הפטיפון עובד שעות נוספות, אני מבלה את לילותי בסינמטק, ואת ימי בבית הספר, צמודה לתכניה של הסינמטק.
תחביב חדש הולך ומתהווה לו. והוא כרוך בקניית תבניות, כלים, הרבה שוקולד, שמנת וחמאה.
אני לא יודעת מה מצאתי שם, בטארט שוקולד, שתפס אותי יותר מכל. טוב נו, אפשר לשער. העדינות והרוך של הבצק הפריך, האינטנסיביות הבלתי מתפשרת של הפנים, והנעימות המתקתקה של הגנאש מעל.

עוד פאי שוקולד מראשית המאה

ביליתי שעות רבות של גלישה ברשת בחיפוש אחר מתכונים חדשים לטארט/פאי שוקולד.
מצאתי את עצמי תמיד חוזרת בסוף לאותו מתכון. 
עליו בהזדמנות אחרת.

***

אחרי לידתה של בתי הבכורה מצאתי את עצמי נכנסת לאטרף של אפיה. תרפיה באפיה.
האובססיה המחודשת לא עברה לי עד עצם היום הזה, אבל עם הזמן הבנתי איזו משבצת פסיכולוגית האפיה ממלאה אצלי.
טארט השוקולד הוא דוגמא קטנה המכילה את המרובה. עד היום, מכל המתוקים האהובים עלי, לטארט השוקולד יש מעמד אחר. הוא לא סתם אוכל. הוא פינה חמה להתכרבל בה. באובססיביות. ויש לי לוח בפינטרסט להוכיח את דברי.

אז לכבוד סיום הלימודים, הכנתי פאי שוקולד במסווה של משהו חדש שטרם הכנתי - מיסיסיפי מאד פאי!

עכשיו, חזרה לשאלתנו - מה זה לעזאזל מיסיסיפי מאד פאי?



לא יודעת, ובטח כשיבוא המשיח הוא יתן לנו מענה לסוגיה החמורה הזאת יחד עם שאר הדברים השוליים יותר.

אני הכנתי את המתכון הנפלא הזה
אין מילים בלקסיקון שיכולות לתאר את הנחמה שטמונה במנה הזאת.
תכינו את זה בתקופת משבר, בדכאון, או ביום חורף נוּגה.



טארט שוקולד
(המקור של אביבה פיבקו, אני ביצעתי כמה שינויים. בעיקר בכמות הסוכר שהיא פשוט מפחידה במתכון המקורי)

לקלתית: עפ"י מתכון של בן-עמי ברתיני שביט
(מאז שנתקלתי במתכון הזה לבצק פריך, אני לא מתקרבת לשום תחתית ביסקוויטים ולא לבצק פריך אחר)

120 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
15 גרם אבקת סוכר (2 כפות)
קורט מלח
1/2 כפית מיץ לימון
2 כפות מים קרים
180 גרם קמח מנופה (1 1/3 כוסות)

למילוי:

150 גרם חמאה
100 גרם סוכר חום כהה (כ-1/2 כוס)4 ביצים4 כפות קקאו150 גרם שוקולד מריר (רצוי 60% מוצקי קקאו)1 מיכל שמנת מתוקה


לציפוי:
חבילת שמנת מתוקה (250 מ"ל)
2 כפות אבקת נוגט (או כפית שטוחה אבקת סוכר)


אופן ההכנה.

לקלתית:
מעבדים במעבד מזון או במיקסר חמאה, אבקת סוכר, מלח ומיץ לימון, עד שנוצרת תערובת קרמית אחידה. 
מוסיפים את הקמח והמים ומעבדים רק עד שמתחילים להיות פירורים לחים. להיזהר מאוד מעיבוד יתר.
ממשיכים ללוש טיפה בידיים עד שהפירורים נדבקים. מרדדים בין שני ניירות אפיה, משטחים על תבנית פאי עגולה או מלבנית, מחוררים עם מזלג ושמים בפריזר לחצי שעה.
אם הבצק דביק מדי לעיבוד, משאירים קצת במקרר. לי אישית נורא קשה לעבוד איתו כשהוא קר הישר מהמקרר ואני מעדיפה לעצב אותו מיד בסיום ההכנה.

אחרי חצי שעה בפריזר, מניחים על גבי הבצק נייר אפיה ועליו שעועית יבשה (כדי שהבצק לא יתנפח). אופים על 180 מעלות למשך 15 דקות. מסירים את נייר האפיה וממשיכים לאפות עוד 5 דקות, שרק יתחיל להזהיב.

למלית:
מקציפים את החמאה עם הסוכר החום, מוסיפים את הביצים והקקאו בהדרגה, וממשיכים להקציף.
מחממים את השמנת המתוקה עד לסף רתיחה ושופכים אותה מעל לשוקולד המריר. ממתינים דקה ומערבבים עד שכל השוקולד נמס.
מערבבים את תערובת השוקולד עם תערובת החמאה והסוכר ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
מורידים את חום התנור ל-160 מעלות, שופכים את המילוי מעל לבצק, ואופים 35-45 דקות, עד שהמלית נראית יבשה מלמעלה, אולי יהיו קצת סדקים, והיא עדיין תיראה קצת רוטטת.
מצננים במקרר למשך הלילה (או לפחות לכמה שעות טובות).



לציפוי:
מקציפים את השמנת עם הנוגט/סוכר עד לקצף יציב, אבל לא נוקשה.
מורחים מעל המלית הקרה או מזליפים עם שק זילוף.

לבריאות (הנפש).



***


עוד גילוי נאות:
אני עוברת בימים אלו קורס אצל צמד נשים מוכשרות, אולי שמעתם עליהן.
טוב טוב, זה מטורף לחלוטין.
הקורס הזה הוא חוויה מכוננת שמזעזעת את עולמי בימים אלו, ברמות שקשה לי לחשוב על משהו חוץ מצילום אוכל.
To be continued.



-----
* פול אוסטר, "איש בחושך"